הסלמנדרה היא מין דו-חי בסכנת הכחדה אשר מוגן על פי חוק בישראל. הסכנות העיקריות למין זה הן אובדן בתי גידול עקב בנייה וייבוש מקווימים, זיהום מים, דגים פולשים, דריסה, קיטוע בתי גידול וסחר בפריטים הבוגרים. גם האוכלוסייה העולמית של הסלמנדרות במגמת ירידה. תחום התפוצה שלה הוא במזרח התיכון; איראן, עירק, לבנון, סוריה, טורקיה וישראל, כאשר הכרמל הינו אזור התפוצה הדרומי ביותר בעולם עבור מין זה. בתי הגידול של הסלמנדרה כוללים מעיינות, שלוליות חורף, בריכות סלע ונחלים בצפון הארץ, לרוב באתרים הנמצאים כ-200 מטרים מעל פני הים.
הסלמנדרה מתחילה את חייה כראשן במים וניזונה מזחלי יתושים וחסרי חוליות קטנים. לאחר כ-3 חודשים היא כבר מהלכת על פני היבשה בסביבה לחה, והיא פעילה בעיקר בלילות גשומים, בין החודשים אוקטובר עד מרץ, וניזונה מחשופיות, חלזונות ותולעי אדמה. בתקופת הקיץ הסלמנדרות נעלמות מפני השטח, ומעט ידוע על מקום מחבואן. בעורף הסלמנדרה יש שתי בלוטות המפרישות רעל בשם Samandarin, והצבעים הבוהקים על פני גופה מאותתים כאזהרה לרעילותה עבור חיות אחרות.
משנת 2017 עמותת ירוק בלב מובילה מיזם שמטרתו להגן על המין הייחודי הזה, ע"י מחקר, הסברה וגיבוש מדיניות ציבורית לשימור הסלמנדרה בטבע של חיפה. את המיזם מובילה חוקרת הטבע אולגה ריבק, ושותפים לו גופים רבים נוספים ובהם: קבוצת הכרמליסטים, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, אוניברסיטת חיפה, כמו גם הציבור הרחב שמסייע בסיורי הניטור ובדיווחים מתצפיות בשטח.