ממצפור סן פרנסיסקו לדרך סטלה מאריס

נתחיל את ההליכה שלנו מול מנזר סטלה מאריס, במצפור סן פרנסיסקו, הנושא את שמה של אחת מן הערים התאומות של חיפה. נשקף מכאן נוף מרהיב אל שכונת בת גלים, חוף הים, וכל הגליל המערבי מעבר למפרץ חיפה עד לראש הנקרה. ממש מתחתינו נמצאת גם התחנה העליונה של הרכבל, שיורד מכאן ישירות לחוף הים.

כשנהיה מוכנים, נתחיל ללכת מהתצפית על המדרכה במורד דרך סטלה מאריס. הכביש יורד על המדרון המזרחי התלול של הכרמל עד למושבה הגרמנית, וגם מכאן נוכל נשקף נוף מדהים למפרץ חיפה ומעבר לו.

אחרי כחצי קילומטר נראה את סימון השבילים על המדרכה שמורה לנו לפנות ימינה. נחצה בזהירות את הכביש וניכנס אל החלק המאתגר ביותר במקטע הרביעי של שביל ואדיות חיפה.

מיער הכרמליתים לגן הפסלים

לאחר טיפוס קצר, השביל נכנס ליער הכרמליתים העבות – חורש טבעי סבוך וצפוף שמכסה את כל השלוחה הצפונית של הכרמל, משכונת קריית אליעזר שמתחתינו ועד לכרמל הצרפתי שמעל. נצעד לאורך המדרון התלול בשביל מישורי יחסית על פני טרסות עתיקות. נעבור בזהירות בין עצים נפולים וגדרות חלודות, וניזהר מאוד לא להחליק.

לאחר כמה מאות מטרים, השביל פונה בחדות ימינה, ומתפתל מעלה. בעוד כמה מטרים נגיע אל אחת מהנקודות המרשימות בשביל ואדיות חיפה – מחשוף הסלע העצום.

השביל ממשיך ממש למרגלות הסלע ואין צורך לטפס עליו, אך יש מי שיהנו מהטיפוס האתגרי הזה.

נעקוב אחרי הסימון האדום-לבן עד שנגיע לפיצול עם הסימון האדום-ירוק, התוואי הישן שצה"ל ומנזר הכרמליתים חסמו באופן לא חוקי. בכל תכניות המתאר של חיפה משנת 1935 ועד היום יש זיקת מעבר ציבורית על הדרך הנוחה הזו המסתיימת בוִיָה דּוֹלוֹרוֹזָה (Via Dolorosa), אך בישראל אכיפת החוק בררנית, וטובת הטבע וכלל הציבור נרמסת ללא כל הצדקה.

בערך כאן יש נקודת יציאה מהשביל למעלה לרח' דוד מרכוס, ולאוטובוסים ברחוב טשרניחובסקי.

כדי להמשיך עד סוף המקטע, נמשיך לצעוד ישר בשביל מוצל עד לקצה רחוב שניים בנובמבר, שם נחזור לעיר.

נמשיך קצת במעלה הרחוב ונראה מימיננו את גן הפסלים – גינה ציבורית ובה 29 פסלי ברונזה, כולם של האמנית אורסולה מלבין.

זוהי נקודת הסיום של מקטע זה, ומכאן אפשר לקחת אוטובוס מאחת התחנות הצמודות לגן ברחוב הציונות או להמשיך איתנו למקטע הבא, אחרי שתיה ומילוי מים בברזיות הרבות שבגן הפסלים.